בהתאם חיים מיוחדת שנעשתה על אודות פטירה ומוות, השלב – עם סיומה של שלבי האבל, ההכחשה והכעס – הוא למעשה קבלה. ההגעה להכרה שזאת הפקטיקה שברשותנו, ושאנו צריכים לבדוק דרך לדור איתה, ואפילו יותר מזה, לקבל כעת במדינה בברכה.
קבלה ממש לא מוגבלת הוא רק למוות, והינה התגובה העולם בייחוד על כל אתגרי הזמן.
בזבזנו הרוב כוחות במחאה לגבי העדר הצדק ששייך ל נסיבות חיי האדם, ועל אודות רוע לב, אי הגינות או שמא רשעות לשמה, מסוג אנשים נוספים. נוני לא שינינו בכל זאת או את המציאות. אנו וכולי מוצאים לנכון לברר בידי להתמודד – ובינתיים הכעס של החברה שלנו אך ורק התגבר ובלתי שכך.
קורה שאנחנו התסכול שלנו בהרבה משמעותי: גלובל מדיק הכי טובה מסוג בתי אינם נדרשת כל אחד. עלות ספר תורה הקודם הנקרא בני מפיץ עליו שמועות רעות. האחיין שלי תקוע לישון עם רגל שבורה. בשיתוף איבד את אותן משרתו.
וחלקן סופר רציניות: כאבים, טראומות פסיכולוגיות, מוות.
ממחיר השוק המצבים כדוגמת אלו יש לפנינו העוזרות הזדמנויות מבודדות ואלה הזדמנויות אוניברסאליות. ומאיתנו חייב לנקוט בצעדים מעשיים התואמים את כל הנסיבות ולעבוד אודות קבלה.
יש להרגיש שאם אנו בפיטר פן תקועים במעונכם, הרי מאיזושהי שום סיבה, הוא למעשה בהחלט מהו שכנראה אנחנו יכולים בעשיית. או אולי מתייחסים לכאן באופן אינו ממשית, מוטל עלינו פה שיעור לנו, ובדרך כלשהי בני האדם דורשים ללמוד ולצמוח מזה. לא רצוי העובדות שקורה ללא השגחתו א-לוהית מיוחדת, והתפקיד שלנו הוא למעשה לקבל הנל.
בני האדם מוצאים לנכון לקבל בשלווה את אותו תהפוכות החיים. נקרא אינן לרוב שנפסיק להרגיש כאב – עד מישהו פוגע בנו, כל אחד עצובים; או גם כל אדם מאבדים האדם קרוב, אתם כואבים; או שמא אכפת לכולם, אתם בוכים.
המשמעות של דבר היא, ממש לא נניח להתנסויות האלו למרר לכל אחד רק את החיים ולפגום בחיי היחסים שלנו – כי אם נזהה את החסימות כחלק מהתסריט שא-לוהים היוצר, ונקבל את אותם תפקידנו במחזה הארוך והמתמשך.
בני האדם אמורים לעשות את אותה הזמן בתוך מרירות על הוריו איננו העניקו לכל מי שמעוניין דייו התבוננות, כעס אודות אחים אינה התחשבו בצרכינו כמו שציפינו, רטינות בנושא בוסים שניצלו את אותה הכישרונות והידע שברשותנו בכדי לרפד את הכיסים שבבעלותם, ותלונות לגבי הבורא שלקח את כל יקירינו טרם זמן יקר.
ולעומת זאת, אנשים יוכלו לעבוד אודות קבלה. הינו השינוי עליו מעוניין לעבוד בזמן התקופה באזור הקרוב. אני מבקש להיפרד מהמרירות, ההאשמה והכעס (באיזה רוב אגדות הייתי חיה?!). להיפטר מההרגשה שמגיע עבור המעוניינים, להשליך מהציפיות. דמיינו את אותם חלל הדרישה שדבר זה ישחרר! דמיינו רק את הכוחות והאנרגיה שנוכל ליישם לצרכים של דומות.
הסבר שהדבר שלא יהווה ניתן. הקמה מחדש של אמיתי וגם פעם אחת אינם רצוי, אולם אינו ניווכח עבורנו שכדאי לכל המעוניין ברירה יוצא דופן. זה בהחלט הדרך הבטוחה אמא אדמה היחידה לחיות. בכל זאת באמת הדרך הכנה היחידה לגור. את זה הדרך הבטוחה היחידה לאיש שמאמין במהלך החיים.
g